החומר שלי הוא הבוץ, אני אוהבת להריח אותו, ללכת בתוכו, לנשום אותו ובעיקר לגעת וליצור ממנו.
בגיל 16 ראיתי קדרית עובדת על האבניים, ומתוך איזו הרגשה פנימית הבנתי כבר אז שזה הייעוד שלי בחיים.
לאחר בגרות בקדרות בתיכון מקיף ו' בבאר שבע, החלטתי ללמוד במחלקה לקדרות במכללת תל חי. שם ביליתי שלוש שנים נפלאות וגיליתי את סודות עבודת הגלגל, ובעיקר למדתי שהקדרות הינה עוגן של מסורת בת מאות שנים, של דיאלוג ישיר בין היוצר לחומר, בעולם המשתנה בקצב מהיר, שבו צצות ומשתנות אופנות בכל יום.
בשלהי שנת 1999 נסעתי לווילס בבריטניה ושימשתי שולייה של הקדרית מיקי שלוסינק, ממנה למדתי את תורת שריפת המלח.
עם חזרתי לארץ,בשנת 2000, והתחלתי ללמד וליצור, בשנים אלו התחלתי גם לרקוד פלמנקו בסטודיו של הכוריאוגרפית נטע שיזף ויחד עם רקדניות נוספות יצרנו את המופע "מים אדמה ואש״ שבו עליתי על הבמה ורקדתי פלמנקו עם האבניים והחומר, כך התחברו להן שתי אהבותי הגדולות.
הפלמנקו והחומר הם חלק מחיי גם היום, הפלמנקו הוא האש בחיי והקרמיקה היא האדמה...
כיום אני מלמדת ויוצרת בסטודיו שלי בהוד השרון כבר מעל שבע שנים, והאושר מציף אותי בכל יום מחדש במפגש שלי עם האנשים ועם החומר .
בסטודיו שלי החוויה היא הוליסטית אנחנו לא רק יוצרות בחומר אנחנו משוחחות רוקדות ובעיקר מדברות חומר מה שיוצר בינינו קשר מיוחד ואווירה רוגעת ונעימה...